סקר אורתוגרפי הופך אורתופוטו ברזולוציה גבוהה למערך שכבות GIS: מבנים, מדרכות, עמודי תאורה, שוחות, תמרורים, עצים ועוד. זיהוי בעזרת AI מאיץ את הפענוח, ומפענחים אנושיים משלימים ובודקים כל ישות. כך מקבלים שכבות בסיס לעיר שלמה, בלי לצבור אותן שכבה אחרי שכבה במשך שנים.
SCR-07תצלום אוויר הופך לשכבות: מעברי חצייה, מדרכות, צמחייה
קווי מתאר של מבנים ממופים בשכונהORTHO-24 · STILL
CH.01TC 00:01:23:07
מה זה
מאורתופוטו לשכבות
אורתופוטו הוא תצלום אוויר שתוקן גאומטרית, כך שכל פיקסל יושב במקומו האמיתי ברשת ישראל החדשה ואפשר למדוד עליו מרחקים ושטחים. סקר אורתוגרפי הוא השלב הבא: פענוח שיטתי של כל מה שנראה בתצלום והפיכתו לישויות וקטוריות עם מאפיינים.
את השיטה פיתחנו ב-HAMMER תחת השם OrthoGraphic AI: זיהוי ממוחשב, השלמה ידנית עד כיסוי מלא של רשימת השכבות שהוגדרה, ובקרת איכות אנושית על כל ישות. גבהים של מבנים ועצים נלקחים ממודל תלת-ממדי של פני השטח, כשהוא קיים. התוצרים נמסרים כשכבות GIS, כקובץ DWG וכמפות PDF.
מבנים ומדרכות ממופים בעיר חוףORTHO-23 · STILL
CH.02TC 00:02:46:14
האתגר
שכבה אחרי שכבה זה יקר, איטי ולא מדויק
הקמה של מערכת GIS נתקעת לרוב בשלב הנתונים. מידע גאוגרפי ברשות נאסף לאורך זמן, ממקורות שונים ובשיטות שונות, ולכן שכבות רבות לא מעודכנות ודיוקן לא ידוע. סקר נפרד לכל שכבה מתארך ומתייקר, והשכבות לא מסונכרנות זו עם זו.
סקר אורתוגרפי מתחיל מתמונה אחת של כל השטח, באותו תאריך ובאותה רזולוציה, ומפיק ממנה את כל השכבות יחד. כולן נשענות על אותו מקור, ולכן הן מתיישבות זו על זו.
אותו פארק עם שבילים ושטחים ירוקים ממופיםORTHO-34 · STILL
CH.03TC 00:04:09:21
השכבות
עשרות שכבות אפשריות, לפי מה שהרשות צריכה
רשימת השכבות נקבעת לפי מה שנראה ברזולוציית הצילום ולפי צורכי הרשות. אלה הקבוצות העיקריות:
קונטורים של מבנים וקווי מדרכה על תצלום אווירORTHO-22 · STILL
CH.07TC 00:09:41:24
בפיתוח
הדור הבא: SEE.GMMA
SEE.GMMA הוא כלי ה-AI של HAMMER למיפוי מתצלומי אוויר, והוא נמצא כעת בפיתוח ובפיילוט. הוא נבנה כדי לעבד אורתופוטו בהיקף של עיר שלמה, עם תיעוד מלא לכל אריח שעובד ובקרה של איש GIS על כל תוצאה. הסקר האורתוגרפי ממשיך לעבוד כבר היום, עם AI ובקרה אנושית.
בצילום אוויר רגיל יש עיוותים שנובעים מזווית המצלמה ומהטופוגרפיה. אורתופוטו עובר תיקון גאומטרי (אורתו-רקטיפיקציה), כך שכל פיקסל יושב במיקומו האמיתי במערכת הקואורדינטות. לכן אפשר למדוד עליו מרחקים ושטחים ולהלביש עליו שכבות GIS.
כמה שכבות אפשר לקבל בסקר אורתוגרפי?
עשרות שכבות אפשריות, אבל המספר בפועל תלוי ברזולוציית הצילום ובצורכי הרשות. מה שלא נראה בבירור בתצלום לא נכנס לרשימה. רשימת השכבות נקבעת יחד בשלב התכנון.
צריך לצלם מחדש, או שאפשר לעבוד מהאורתופוטו הקיים?
ברוב המקרים אפשר לעבוד מהאורתופוטו שכבר יש לרשות, אם הוא עדכני ובאיכות מספקת. אם הוא ישן או ברזולוציה נמוכה, אפשר לרכוש צילום עדכני מספק צילום אוויר, או לצלם ברחפן אזור ממוקד.
מה עושה ה-AI ומה עושה האדם?
ה-AI מאתר ישויות ומסווג אותן, וכך חוסך את רוב העבודה הידנית. המפענחים משלימים את מה שפוספס, מתקנים סיווגים שגויים ובודקים כל ישות לפני המסירה. שכבה לא נמסרת בלי בקרה אנושית.
איזה דיוק אפשר לצפות?
דיוק השכבות לא יכול לעלות על דיוק הצילום שממנו הן נגזרות. לכן הוא נקבע בעיקר לפי הרזולוציה ודיוק המיקום של האורתופוטו. בשלב התכנון נבדוק את המקור ונגדיר מראש מה אפשר להפיק ממנו.
מה לא רואים באורתופוטו?
תשתיות תת-קרקעיות, ישויות שמוסתרות מתחת לחופות עצים או לגגות, ופרטים קטנים מגודל הפיקסל. כשצריך אותם, משלבים סקר שטח רגלי או רכוב באותו פרויקט.
באילו פורמטים מקבלים את השכבות?
שכבות GIS ברשת ישראל החדשה (ITM), כ-File Geodatabase או Shapefile, או טעינה ישירה ל-ArcGIS Online. בנוסף קובץ DWG למשתמשי AutoCAD ומפות PDF להצגה.
CH.09TC 00:12:27:13
יש לכם אורתופוטו? יש לכם חצי סקר.
שלחו לנו את גבולות האזור ואת פרטי הצילום הקיים, ונבדוק אילו שכבות אפשר להפיק ממנו ובאיזו רמת פירוט.
